ילדים מציירים בצבעים - 1
הקדמה: הכתבה מוקדשת לפיתוח הדמיון ויצירתיות אצל ילדים. לא תמצאו כאן מידע על שיטות לימוד וטכניקות ציור או רישום. מה כן תמצאו? הדרכה להורים, איך ללמד את ילדיכם להשתמש בחומרי ציור ויצירה שונים ולהפעיל דמיון.
חלק א – הכנת ההורים, החומרים וסביבת עבודה.
1. למה צבעים?
- אינסוף אפשרויות לערבוב צבעים וקבלת גוונים חדשים.
- עפרונות, גירים וטושים* לא מאפשרים ציפוי אחיד של שטחים גדולים
- סוגים רבים של כלי צביעה
- מגוון רחב של טכניקות משיחה
*טושים לא מתאימים לפעילויות יצירה עקב מספר סיבות. הסיבה העיקרית היא שצבעיהם בדרך כלל מאוד זוהרים ולא טבעיים. הם לא מאפשרים עירבוב צבעים או שינוי גוון מקהה לבהיר באמצעות לחץ עליהם (כמו בשימוש בעפרון). אם בכל מקרה הינכם מעוניינים להשתמש בטושים, תשאירו להם תפקיד של כלי עזר ולא של כלים עיקריים.
2. צבע וחומרים. מה לקנות?
- בחירת צבעים היא משימה בהחלט לא קלה. עדיף להתמקד בצבעי מים או גואש. צבעי גואש סינטתיים בדרך כלל פחות איכותיים. כמות צבע באריזה צריכה להיות מספקת, אין כל טעם לקנות אריזות עם כמויות צבע זעירות לשימוש חד פעמי. עדיף לקנות צבעי גואש בפחיות או בקבוקים ובכל שימוש למרוח על הפלטה כמות קטנה של כל צבע. לא משתלם לקנות צבעים בקופסאות, כי ילדים קטנים לא נוהגים לשטוף את המכחול בכל פעם שמחליפים צבע, לכן צבעים אלה מתערבבים מהר מאוד ומגיעים לגוון חום אחיד. צבע לבן הינו הצבע השימושי ביותר בציור, לכן כדאי מראש לרכוש מיכל גדול יותר. המנעו מרכישת צבעים זוהרים, הם פוגעים בתפיסה ובטעם הטוב שאנחנו רוצים לפתח אצל הילדים. כידוע, מחיר הוא מדד די טוב לאיכות המוצר, לכן צבעים איכותיים של יצרן מוכר יעלו יותר מעשרה שקלים לחבילה.
- תצטרכו פלטה לצורכי עירבוב הצבעים. מומלץ לקנות מראש שתיים או שלוש פלטות, כי מהר מאוד תגיעו לשלב שאחת כבר לא מספיקה.
- תשתדלו לקנות לפחות חלק מהמכחולים עם סיבים עשויים מחומרים טבעיים. אפשר לקנות מכחולים רחבים ועבים עם סיבים סינטתיים (אך לא מומלץ) או עשויי תסמורת. המכחולים הבינוניים והדקים הטובים ביותר הם עשויי זנב סוס או פרווה (סנאי, חמוס או שועל). תקנו לפחות חמישה מכחולים (עדיף יותר) שעוביהם נע בין מילימטר אחד ועד לעובי או רוחב המקסימלי. את הרחבים ביותר תצטרכו לצביעת שטחים גדולים בציור.
3. ארגון סביבת עבודה
קודם כל מקום הפעילות צריך להיות בטיחותי. למשל, שולחן חלק ונטוי לא יתאים, כי פחיות צבע מזכוכית עלולות להחליק ממנו. הדרישה הנוספת היא מרחב במקום הפעילות. לכן אם נראה לכם שהשולחן שברשותכם לא גדול מספיק, עדיף לארגן מקום על הרצפה. כדי למזער את הנזק שעלול להיגרם לשולחן או לרצפה, תדאגו לכיסוי הולם. בכל מקרה תשתדלו לא להתרגש כשהילד שופך מים או צבע. תגובתכם הנסערת יכולה להתפרש ע"י הילד בצורה לא נכונה ולגרום לרגשות אשמה אצלו, וזאת בעת שהוא עסוק במשהו מועיל להתפתחותו. בנוסף זה יכול גם לגרום לילד לזנוח את עיסוקו ולא לחזור אליו מחשש לתגובה השלילית החוזרת. מומלץ לאחסן את כל החומרים במקום נגיש וקבוע, כדי שתוכלו בקלות להוציא ולהחזירם למקום. לפני תחילת העבודה תכינו מספר כוסות מים מראש, זה ימנע מכם החלפות מים תכופות.
4. הכנת ההורים – תגובתכם לציורי הילד
חשוב מאוד להגיב בצורה נכונה ברגע שילדכם מציג את עבודתו. אם כל בני משפחה מתחילים לשבח את הציור שלא לצורך, ילד מבין שהמחמאות מזוייפות. כל ילד מסוגל להעריך מציאותית את יצירותיו. הוא מבין שאיננו צייר מקצועי ושיש לאן לשאוף. לכן במקרים שהציורים לא כל כך מוצלחים עדיף שתתיחסו בעניין לעבודתו. "תן לי לראות את זה מקרוב. ספר מה ציירת? מה ציירת בפינה הזאת? אילו צבעים עירבבת כאן?" – זאת תגובה יותר אמיתית ובונה. תתעניינו מה מתרחש בציור (אם מתרחש משהו), שימו לב לפרטים ולצבעים. תזהרו מתוויות מהסוג "יפה-לא יפה", "לא דומה" או "לא נכון". אצל ילדים הכל נכון גם אם מדובר בסוסים כחולים בעלי חמש רגליים. ציון נכון לציור הוא "טוב", "מוצלח", "נחמד" או "ציורך מעניין מאוד".
עוד המלצה קטנה. כדאי להקצות מקום בבית לתצוגת הציורים. גם אם יש לכם מקום רק לציור אחד, תנו לילדכם את הזדמנות להציג לקהל הרחב את עבודתו. אפשר להחליף עבודות פעם ביום או בשבוע, תניחו לילד לבחור את הציורים לתצוגה. כמובן פתרון נפלא הוא לתלות לוח שעם עם מקום למספר ציורים.
(ההמשך בקרוב)
צפיות 116
פורסם 25.07.2010
בקטגוריה
יוצרים ומשחקים עם ילדים
לא דורג
אין תגובות
לדרג ולהגיב
